רושין ואח' נ' תפרון בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לצו מניעה אשר יאסור על הנתבעות להפסיק את ההתקשרות בין הצדדים, ולהמשיך ולספק סחורה לחנות המבקשים בכפר סבא, בכדי לשמור על המצב כפי שנהג עד למועד הגשת התביעה.

2.התובעים עוסקים בניהול ומכירת מוצרי הלבשה כזכיינית של הנתבעת.

התובעים הפעילו שתי חנויות האחת בכפר סבא, והשנייה – בראשון לציון.

3.בכתב התביעה נטען, כי בחודש מאיר 2009 פתח התובע חנות של הנתבעת, ובסמוך לתחילת פעילותה של חנות זו, הסכימו הצדדים כי תיפתח חנות נוספת בראשון לציון.

החנות נפתחה, אך מספר חודשים לאחר מכן, לטענתו, הודיעה הנתבעת כי החליטה להפסיק את ההתקשרות בין הצדדים בכל הקשור לפיתוח קולקציות ופיתוח מותג פרטי, ולהסתפק בשיווק עודפים בלבד.

4.לטענת התובעים פתיחת החנות בראשון לציון התבססה על הנחות היסוד לפיה ישווקו בחנות זו מותג פרטי, הלבשה עליונה של חברת "סקווטש" ומוצרי יוקרה של המעצבת גלית לוי.

בחודש ינואר 2009 החליטה הנתבעת כי עליה לעבוד על פי תכנית התייעלות, הפסיקה את פיתוח ויצור המוצרים המפורטים לעיל.

4.התובעים טוענים כי הופר ההסכם עימם, והפרה זו מזכה אותם בפיצויים של 5 מיליון ₪ לשתי החנויות, אך העמידו את תביעתם על 2 מיליון חמש מאות אלף ₪.

5.לטענת הנתבעים, הנתבעת 2 התקשרה עם התובע בהסכם להפעלת חנות בעיר בכפר סבא בלבד, לאחר מכן התקיים מו"מ בעניין החנות בראשון לציון, ובסופו של דבר לא נחתם הסכם בקשר לחנות זאת.

6.התביעה הוגשה ב-20.7.10, וביום 22.9.11 הוגשה בקשה דחופה למתן צו מניעה דחוף.

בבקשה נטען כי ביום 22.9.11 הודיע סמנכ"ל הכספים של המשיבות, כי אלו מפסיקות על אתר את אספקת החנות בכפר סבא.

התובעים טוענים, כי הפסקת אספקת הסחורות מהווה מכת מוות ורשעות, ולא ייגרם כל נזק למשיבות אם ימשיכו ויספקו סחורה כפי שהיה ערב הגשת התביעה.

7.בא כוח התובעים ער לעובדה כי עילת התביעה אינה כוללת סעד של אכיפת ההסכם, והתייחסות לשאלת המשך אספקת הסחורה, והודיע, כי יתקן את כתב התביעה בתוך 7 ימים. אני סבורה כי בנסיבות אלו ניתן לדון בבקשה ואין מקום להורות על מחיקתה מהטעם של העדר עילת תביעה.

8.לגופה של בקשה, טוענים המשיבים כי בין הצדדים נקשר הסכם באשר לחנות בכפר סבא, ההסכם הסתיים בחודש מאי 2009, ומאז בא אל קיצו כדין.

אמנם, המשיבות המשיכו לספק סחורה, אך הדבר נעשה על רקע הליכי גישור, ולאור החלטה קודמת של בית המשפט.

9.הנתבעות מדגישות, כי תמו היחסים המסחריים בין הצדדים, ואין מקום לכפות עליהן להמשיך ולספק סחורה לתובעים. עוד הם מציינים כי ייגרם להם נזק רב הן בשל העלויות שנגרמו משינוע הסחורה והן לנזקים הכלכליים שיגרמו להם אם תדחה התביעה ויהיה עליהם לקבל בחזרה כמות לא מבוטלת של מוצרים שלא לצורך.

10.אני דוחה את טענת התובעים כאילו הנתבעות מתנהגות בבריונות, מתוך כוונה להזיק, שכן עוד בדיון הקודם שנערך ביום 12.7.11 הודיע בא כוח הנתבעות כי ההסכם בין הצדדים הסתיים.

11.בין הצדדים נטושה מחלוקת האם ההסכם באשר לחנות בכפר סבא הסתיים, אם לאו.

לעניין זה טוענים התובעים, כי ביום 3.3.09 שלחו הנתבעות הסכם סטנדרטי לחתימה, התובע העביר הערות להסכם זה, ביום 6.3.09 הודיעו לי הנתבעות כי הערותיו יטופלו, ומאז המשיכו הצדדים לנהוג ביחסים מסחריים לרבות אספקת סחורה שוטפת על ידי הנתבעת.